זהו ללא ספק נושא שחובבי הכדורגל המושבעים ומעט חובבי הכדורגל הרומני בארץ אמורים להכיר. סטיאווה בוקרשט, קבוצת הכדורגל המעוטרת והמשמעותית ביותר ברומניה, נקלעה לסיפור ביזארי שאין שני לו בכדורגל העולמי – סכסוך בין בעלי הקבוצה, גאורגה (ג'יג'י) בקאלי, לבין צבא רומניה הוביל בסופו של דבר לזעזוע של ממש בתוך המועדון.
סטיאווה בוקרשט - אשר משמה ברור מוצאה מעיר הבירה של רומניה - היא קבוצת הכדורגל המפורסמת ביותר בכדורגל הרומני. היא זכתה ב-26 אליפויות מקומיות, 22 גביעי ליגה ובשנת 1986 זכתה בגמר ליגת האלופות של אירופה, ועד היום נחשבת בעיני רבים כמשתתפת קבועה ולגיטימית בליגת האלופות. במהלך השנים האחרונות נמצאת סטיאווה בסכסוך משפטי מול צבא רומניה, סכסוך המחייב אותנו לחזור לימי הקמת מועדון הפאר.
סטיאווה בוקרשט הוקמה בשנת 1947, בעיצומו
של תהליך השתלטותה של המפלגה הקומוניסטית
על המדינה. באותה העת, מספר רב של חיילים
וקצינים בצבא השתתפו בליגות הכדורגל השונות
דבר אשר העלה רעיון במוחם של מספר קצינים
צעירים בצבא להקים את 'התאחדות הכדורגל
הצבאית' (פירוש של ראשי התיבות ASA),
בהנהגתו של הגנרל מיכאיל לסקר. קבוצת
הכדורגל החלה לקרום עור וגידים באותה עונה
ועל אף תקציב זעום וציוד בלתי מספיק, הייתה סטיאווה הקבוצה של הצבא הרומני ושחקניה באותם ימים היו קצינים וחיילים בלבד. באותם ימים הממשלה הקומוניסטית החלה בחקיקה המגבילה גופים פרטיים ומחייבת כל התארגנות ספורטיבית להיות קשורה לגוף ממשלתי כזה או אחר; חקיקת החוקים השפיעה רבות על מועדון הפאר הרומני של אותם הימים, 'כרמן בוקרשט', אשר לא עמד בקריטריונים בשל הימצאותו בבעלות פרטית של תעשיין מקומי, עד שבסופו של דבר הקבוצה התפרקה. שחקנים רבים מהמועדון, אשר היו באותה העת השחקנים המובילים של הכדורגל הרומני, עברו לשחק בקבוצת הצבא, הלוא היא ASA בוקרשט. במרוצת השנים המשיך המועדון לגדול ולצבור שם ומוניטין ברומניה ואף שינה את שמו מספר פעמים; זאת עד שנת 1998, זמן קצר לפני ניתוק המועדון מהצבא והפיכתו לגוף פרטי, אז נקבע השם אותו אנו מכירים כיום, סטיאווה בוקרשט.
בשנת 2002, לאחר מספר שנים תחת ניהול כושל אשר הוביל את המועדון לשקוע בחובות כבדים, נבחר איש העסקים הרומני גיאורגה (ג'יג'י) בקאלי לניהול המועדון, לאחר שזכה בתמיכה של 51% מחברי הנהלת המועדון. בקאלי, איש עסקים אמיד העוסק בנדל"ן, החל במספר צעדים משמעותיים לשיפור מצבו הכלכלי של המועדון ובכך, החזרתו לקדמת הבמה של הכדורגל הרומני לאחר שנים שחונות ללא אף תואר. בתחום הכדורגל בקאלי צלח במשימתו; המועדון, תחת ניהולו, שב לזכות בתארים, ומצבה הכלכלי של הקבוצה השתפר פלאים. מנגד, בקאלי - אשר היה מעורב בעסקים רבים עם הממשלה וגורמי צבא רומניה - הצליח להסתכסך עם אותם גורמים בעלי השפעה, אשר בסופו של דבר הצליחו לנקום בו. בשנת 2009 הורשע בקאלי במקרה חטיפה, ונידון למספר שנות מאסר, דבר אשר לא הפריע לו להמשיך ולנהל את המועדון בעודו יושב מאחורי סורג ובריח, עד לשחרורו מהכלא לפני מספר חודשים. בנוסף, הורשע הבעלים השנוי במחלוקת בביצוע עבירות בתהליך החלפת קרקעות עם משרד ההגנה הרומני; בהסתבכות זו של הבעלים, קיבל בקאלי קרקעות יקרות במרכז העיר בוקרשט ממשרד ההגנה הרומני בהסכם החלפת קרקעות. כאשר בקאלי נדרש להשיב לצבא קרקעות חלופיות, משרד ההגנה קיבל קרקעות זולות ולא אטרקטיביות באזורים מרוחקים ממרכז בוקרשט. כמו כן, בקאלי הסתבך בפרשת שחיתות ומכירת משחקים בניהול המועדון המפואר. הסכסוכים עם גורמי הממשל הרומני ועם הצבא הרומני לא תמו והגיעו עד לכדי התנכלויות אישיות כנגד בקאלי, ואף הגיעו בסופו של דבר אל הקבוצה עצמה.
חזרה לימינו. בשנת 2011 החל הסיפור הביזארי, כאשר צבא רומניה הגיש תביעה לבית המשפט כי סמלי המועדון, שמו, צבעיו, מגרשו הביתי ותאריו ההיסטוריים אינם שייכים למועדון, אלא לצבא. באותה העת, הגיב בקאלי בהלצה לטענות הצבא, וטען כי מבחינתו הדבר אינו משנה כלל – המועדון יבחר לעצמו שם ומדים חדשים, וכך יחל עידן חדש במועדון. בסופו של תהליך משפטי ממושך, אשר נמשך כשלוש שנים, שתי קביעות משפטיות המצדדות בטענות הצבא, ואף ערעור לבית המשפט העליון ברומניה, קיבל הצבא את מבוקשו. הצבא הציע לבקאלי ולהנהלת המועדון לקנות את שם המועדון וצבעיו במחיר של כמה מיליוני דולרים, אך בקאלי סירב וטען שזהו סכום אותו לא ישלם באף תרחיש.
כך, החל משנת 2014 מועדון הכדורגל הרומני המפואר, סטיאווה בוקרשט, אינו קיים עוד כפי שהכרנו אותו. בדצמבר של אותה השנה, מיד לאחר החלטת בית המשפט, עלה המועדון לשחק במשחק הליגה מול לאסי עם מדים צהובים (במקום צבעי הכחול-אדום המסורתיים) וללא שם למועדון. על לוח התוצאות הופיעה הקבוצה תחת השם 'אורחת' ונעדרו מהמשחק כל הסממנים הידועים של המועדון. כיום, אגב, נקרא המועדון F.C.S.B והוא השיק לאחרונה סמל חדש. עם זאת, לאחר משא ומתן עם משרד הגנה, הוסכם למועדון להשתמש בשם סטיוואה בוקשרט, כאשר הם בעצם משתמשים בשני השמות.
אך לא בזה תם הסיפור. ביולי השנה, קיבל המועדון
מכתב מצבא רומניה, אשר עדיין מחזיק בבעלות על
מגרש הכדורגל של המועדון, וטען כי על המועדון
לפנות את מגרשו הביתי תוך שבעה ימים. הסיבה
לדרישה באה לאור העלאת שכירות המגרש למועדון,
ודרישת הצבא לתשלום של מיליון יורו בשנה עבור
שימוש במתקן האצטדיון ובסמל המועדון – סכום
אשר, כצפוי, בקאלי מסרב לשלם. בסופו של דבר,
המועדון אכן פינה את שטח האצטדיון ונאלץ לנדוד
ולשחק במגרש אחר.
כאמור, מדובר באחד מסיפורי הכדורגל-פוליטיקה-צבא המוזרים ביותר. כיום הקבוצה ממשיכה להתמודד בליגה הרומנית הראשונה ומנסה להשתקם מהמכה הקשה שקיבל המועדון. חלק נכבד משחקניה האגדיים של המועדון, כמו גם מספר רב של אוהדים, נטשו את הקבוצה תחת הטענה כי המועדון איבד את דרכו וכבר לא מדובר באותה קבוצה ללא הסמל והצבעים הידועים. ניתן רק לקוות שסופו יהיה טוב ומתוק בעיניהם של אלו שקולם לא נשמע מספיק בסיפור – האוהדים.
